נשים רבות מתחבטות בשאלה האם לספר למעסיקן שהן הרות, ואם כן, באיזה שלב בדיוק. על אף קיומו של החוק להעסקת נשים והאיסור על פיטורין בקרב נשים בתקופת ההריון, או בתקופת טיפולי פוריות, עובדות רבות מוצאות את עצמן מחוץ למסגרת התעסוקתית וללא ביטחון כלכלי בשלב הכל כך קריטי בחייהן.
כמו בכל חוק, ישנן המון פירצות וניואנסים קטנים שניתן לכוון בהתאם על מנת לקבל תמונה נרחבת יותר והוצאת הצדק לאור. חוסר מודעות לפירצות מעין אלו, כמו גם הרגישות הנצרכת בעת התעסקות בנושא של הפסקת עבודה מסיבת הריון, גורמים לכך שמעסיקים רבים מנצלים את המצב ומפסיקים את עבודתן של הנשים, ולמעשה, עוברים על החוק.
פוטרת ממקום העבודה בזמן שאת בהריון, אבל טרם הודעת למעסיק שאת הרה- אין באמור טיעון מוצדק להפסקת עבודתך. על פי חוק העבודה לנשים כל פיטורין בזמן הריונה של העובדת, גם אם בחרה שלא לשתף, מסיבה כזו או אחרת, את מעבידיה בעובדת הריונה, אסורה.
עם זאת, במידה והאישה התקבלה למקום העבודה כשהיא נושאת ברחמה את עוברה, או עוברת טיפולי הפריה, ולא ציינה זאת בעת חתימה על הסכם העבודה, או אפילו קודם לכן, יש עילה שלא לקבלה לתפקיד, הן משום שנקטה בצעד שאינו אתי, והן אם דרישות התפקיד מחייבות עבודה במשרה לחוצה ושעות העבודה אינן גמישות דיה.
כמו כן, גם במידה והאישה מועסקת על ידי חברת כוח אדם וקיבלה הודעת פיטורין בעת הריונה, תוכל לדרוש פיצויי פיטורין כפי שעובדת מן המניין זכאית. החוק מתייחס לפיטורין של עובדת המועסקת ברציפות במשך שישה חודשים באותו מקום.
ההיתר היחיד לפיטורין בעת תקופת הריון או טיפולי פוריות, כאמור, ניתן באמצעות אישור מיוחד מטעם שר העבודה והרווחה.
מאמר זה אינו מהווה תחליף להתייעצות מקצועית עם עורך דין דיני עבודה
